ונצעק

וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ - זו פְּרִישׁוּת דֶּרֶךְ אֶרֶץ,
די מצב לא עלינו – די וועלט ציטערט פון דעם שרץ.
די דרך פון ארץ - די וועלט, אלעס איז אפגעשטעלט,
וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ - זו פְּרִישׁוּת דֶּרֶךְ אֶרֶץ,

נישטא ווי צו לויפן, מ'קען קיין ערגעץ נישט פארן,
דעם מענטשליכן קשר ממש אינגאנצן פארלארן.
קוים וואס מ'מעג גיין אין גאס, ס'איז ליידער חלילה וחס,
וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ - זו פְּרִישׁוּת דֶּרֶךְ אֶרֶץ.

וַנִּצְעַק – אידעלע שריי,
וַנִּצְעַק - אֶל ה' אֱלהֵי,
אֱלהֵי אֲבתֵינוּ, וַיִּשְׁמַע קלֵנוּ, וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ, וְאֶת עֲמָלֵנוּ,
וְאֶת לַחֲצֵנו - זֶו הַדְּחַק,
וַנִּצְעַק.

וְאֶת עֲמָלֵנוּ - אֵלוּ הַבָּנִים.
בנינו ובנותינו – אוי וואספארא פנים.
אנשטאטס צו לערנען גיין, זיצן אין שטוב אליין,
וְאֶת עֲמָלֵנוּ - אֵלוּ הַבָּנִים.

נישט נאר חדרים, נישט נאר די מיידל שולעס,
בתי מדרשים פארשפארט איבעראל-איז,
קיין תפילות, קיין מנינים, וואס שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִים,
וְאֶת עֲמָלֵנוּ - אֵלוּ הַבָּנִים.

וַנִּצְעַק – אידעלע שריי,
וַנִּצְעַק - אֶל ה' אֱלהֵי,
אֱלהֵי אֲבתֵינוּ, וַיִּשְׁמַע קלֵנוּ, וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ, וְאֶת עֲמָלֵנוּ,
וְאֶת לַחֲצֵנו - זֶו הַדְּחַק,
וַנִּצְעַק.

וְאֶת לַחֶצֵנוּ - זֶו הַדְּחַק,
אלקי אבתינו – ונצעק.
פרנסות, הכנסות, פארשליסן,
הערצער בדחקות צוריסן,
וְאֶת לַחֶצֵנוּ - זֶו הַדְּחַק,

יתומים אלמנות אזויפיל אין איין וואך,
די לחץ, די דרוק, און ווער ווייסט וויפיל נאך.
והסר ממנו רק, והיה כי יצעק,
וְאֶת לַחֶצֵנוּ - זֶו הַדְּחַק.

וַנִּצְעַק – אידעלע שריי,
וַנִּצְעַק - אֶל ה' אֱלהֵי,
אֱלהֵי אֲבתֵינוּ, וַיִּשְׁמַע קלֵנוּ, וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ, וְאֶת עֲמָלֵנוּ,
וְאֶת לַחֲצֵנו - זֶו הַדְּחַק,
וַנִּצְעַק.